רפלקציה - לירון צ'סקיס
כשקיבלתי את תפקיד המפיק הרגשתי אכזבה כיוון שהמפיק צריך לדבר עם אנשים ובעיית הדיבור שלי הקשתה רבות במהלך העבודה. עם חיים שחר דיברה כיוון שהוא מכיר אותה ועם חווה, דינה וזאב עומרי דיבר. אני במהלך העבודה הרגשתי אבוד כיוון שבגלל הבעיה שלי לא יכולתי למלא את תפקידי. לקראת סיום סרטון הדוקו אני צילמתי את אחד המפגשים עם חווה והרגשתי שעשיתי משהו בעבודה ועם סיום התהליך הרגשתי שהייתי יכול לעשות הרבה יותר.
אני הייתי לא כל כך יעיל בעבודה, אני הייתי משתתף אבל לא מספיק. ואני לא ממש תכננתי את הזמנים.
ההתמודדות הקשה שלי בתור מפיק הייתה למצוא ניצול מתאים לעבודה.
למדתי על הבעיה עם הסאונד, שיש קשיים שבאים עם הקלטת קול (בעיקר בנק מייק)
אני למדתי שאני עובד נורא בצוות ועובד מעולה בלחץ.
אני לא מרוצה מהעבודה שלי בפרויקט, אני מרגיש שאני לא עזרתי מספיק בעבודה.
אני מרגיש שהמוצרים היו מאוד טוב ביחס למצבנו בפרויקט.
במבט לאחור, אני הייתי מצלם בהרבה יותר זוויות אצל חווה ועובד עם הנק מייק ולא המיני מייק.
אני לוקח איתי לדרך את זה שאני צריך להשתתף יותר ולהיות הצלם פעם הבאה.
למדתי מהפרויקט שהדבר החשוב ביותר הוא הקשר בין אנשים. למדתי מניצול שואה שלמרות כול מה שהם עברו ועשו במדינה, היא עדיין לא עוזרת לניצולים באופן משמעותי מבחינה כספית. במהלך הפרויקט אני הייתי בכול מקום וצילמתי ביום הצילומים הראשון בסופו אני הרגשתי שאני הייתי יכול לעזור הרבה יותר בפרויקט ואני מצטער לא עשיתי יותר.
אם הייתי יכול לשנות משהו הייתי מציב לעצמי מטרה לצלם מיותר זוויות ומקווה להיות הצלם בפרויקט הבא ולהשתתף יותר. נהניתי במפגש הראשון עם חווה, זכיתי להיות הצלם ונהניתי במפגש, אבל במפגש השני אני הרגשתי שלא עשיתי כלום והרגשתי שאני חסר ערך. החלק שהיה הכי קשה לי במפגשים הוא שאני הייתי צריך להחזיק את הבום וכול הצילומים כאבה לי הרגל.
במשך הזמן בו עבדנו על הקמפיין החברתי, אני ניסיתי להתאים לתפקים עם קשיים אך אני הרגשתי יותר מתחבר לנושא. במהלך הסרטון הראשון של יב אני הרגשתי שאני יותר השתתפתי ואף עזרתי להמרות שהרוב היה בחלק הטכני ועזרתי לאחרים איפה שאני מסוגל, במהלך התהליך הזה הרגשתי שינוי רצון יותר גדול להתערב ואני חושב שהצלחתי.
החוויה הזו עזרה לי להבין שאני לא צריך להשבר מהר מדי ולהמשיך לנסות ואני מקווה שאני יזכור את זה לעתיד.